הצג טקסט | הסתר טקסט |
קרא את הטקסט הבא וענה על השאלות שאחריו:  [הצג טקסט]

האם דרושה משמעת בבית-הספר?

[פסקה 1] הנכון הדבר שהמשמעת כובלת את הרצון ומחנכת לעבדות? עובדה היסטורית היא שהחינוך האריסטוקרטי, שתכליתו הייתה לחנך אנשים לשלטון ולרצון תקיף, עמד תמיד על משמעת חמורה. ובאמת, רק המשמעת היא המפתחת והמחזקת את הרצון. כי "רצון" אינו שרירות לב בלתי מרוסנת, הרגל לפעול לפי הגירוי והתאווה הפועלים בנפש באותו רגע. הרצון הוא הכוח לעצור את הגירויים, לכוון את הפעולה לתכלית מסוימת, לשלוט בעצמו. אם אתה נותן רשות לחניך לעשות בכל רגע מה שעולה על לבו: לפטפט, לקום וללכת, לצחוק, לפגוע בשכנו, לא להקשיב, לא לקיים מה שהוטל עליו וכו' - אין אתה מחזק בו את "הרצון", אלא הופך אותו ליצור קפריזי מפונק הנתון ברשות גירוייו, ל"סמרטוט". רק היודע לשלוט ברצונו, יודע לשלוט גם ברצונם של אחרים.

[פסקה 2] מובן, שיש גם משמעת של עבדים. וההבדל הוא בתכליתה ובמגמתה של המשמעת. משמעת העבד היא חיצונית. הוא מתחנך להיות נטול רצון, לפעול תמיד לפי רצון אדוניו, ומפני זה בו ברגע שהוא פורק מעליו עול אדוניו, שוב אינו יודע שלטון על שום רצון, וב"הפקירא ניחא ליה" (בהפקרות נוח לו). הוא נשמע רק לפחד; בדברים לא ייווסר, אלא בשוט. מרידות המונים משועבדים הצטיינו תמיד בחוסר משמעת והבפקרות פרועה, וזה היה כישלונן. 

[פסקה 3] המשמעת שתכליתה לחשל רצון, היא ערובת החירות האמיתית. לחניך יש להסביר, כפי כוח הבנתו, את טעמה של המשמעת, להסביר לו, שהמשמעת היא יסודה של כל חברה מסודרות, ושעליו להתכונן להיות אזרח בחברה ושותף בחירותה, שבית-הספר הוא גם מוסד חברתי, וגם הוא אינו יכול להיות מוסד כתקנו בלא משמעת. זהו מובנה של המשמעת הפנימית, משמעת מרצון, אבל לא שניתנת רשות לכל יחיד להישמע רק בשעה שהוא רוצה.

[פסקה 4] חברה דימוקרטית לא תיכון בלא חישול הרצון על ידי משמעת. והמחנך צריך להיות נושא הרצון החברתי העליון המחשל את רצון היחידים. הוא חייב להיות סמכותי; ולא אומנת היודעת רק לשדל ולוותר. 

[קופמן]

[פסקה 1] הנכון הדבר שהמשמעת כובלת את הרצון ומחנכת לעבדות? עובדה היסטורית היא שהחינוך האריסטוקרטי, שתכליתו הייתה לחנך אנשים לשלטון ולרצון תקיף, עמד תמיד על משמעת חמורה. ובאמת, רק המשמעת היא המפתחת והמחזקת את הרצון. כי "רצון" אינו שרירות לב בלתי מרוסנת, הרגל לפעול לפי הגירוי והתאווה הפועלים בנפש באותו רגע. הרצון הוא הכוח לעצור את הגירויים, לכוון את הפעולה לתכלית מסוימת, לשלוט בעצמו. אם אתה נותן רשות לחניך לעשות בכל רגע מה שעולה על לבו: לפטפט, לקום וללכת, לצחוק, לפגוע בשכנו, לא להקשיב, לא לקיים מה שהוטל עליו וכו' - אין אתה מחזק בו את "הרצון", אלא הופך אותו ליצור קפריזי מפונק הנתון ברשות גירוייו, ל"סמרטוט". רק היודע לשלוט ברצונו, יודע לשלוט גם ברצונם של אחרים.

[פסקה 2] מובן, שיש גם משמעת של עבדים. וההבדל הוא בתכליתה ובמגמתה של המשמעת. משמעת העבד היא חיצונית. הוא מתחנך להיות נטול רצון, לפעול תמיד לפי רצון אדוניו, ומפני זה בו ברגע שהוא פורק מעליו עול אדוניו, שוב אינו יודע שלטון על שום רצון, וב"הפקירא ניחא ליה" (בהפקרות נוח לו). הוא נשמע רק לפחד; בדברים לא ייווסר, אלא בשוט. מרידות המונים משועבדים הצטיינו תמיד בחוסר משמעת והבפקרות פרועה, וזה היה כישלונן. 

[פסקה 3] המשמעת שתכליתה לחשל רצון, היא ערובת החירות האמיתית. לחניך יש להסביר, כפי כוח הבנתו, את טעמה של המשמעת, להסביר לו, שהמשמעת היא יסודה של כל חברה מסודרות, ושעליו להתכונן להיות אזרח בחברה ושותף בחירותה, שבית-הספר הוא גם מוסד חברתי, וגם הוא אינו יכול להיות מוסד כתקנו בלא משמעת. זהו מובנה של המשמעת הפנימית, משמעת מרצון, אבל לא שניתנת רשות לכל יחיד להישמע רק בשעה שהוא רוצה.

[פסקה 4] חברה דימוקרטית לא תיכון בלא חישול הרצון על ידי משמעת. והמחנך צריך להיות נושא הרצון החברתי העליון המחשל את רצון היחידים. הוא חייב להיות סמכותי; ולא אומנת היודעת רק לשדל ולוותר. 

[קופמן]


1. מהו סוג הטקסט? [5 נקודות]

א. דיון בבעיה
ב. אינפורמטיבי
ג. מגמתי
ד. סיפורי

2. באיזה תחום חיים עוסק הטקסט: [5 נקודות]

א. פוליטיקה
ב. דימוקרטיה
ג. חברה
ד. חינוך

3. נושא הטקסט הוא:  [5 נקודות]

א. המשמעת וחשיבותה בבניית בסיס רצונו החזק של האדם.
ב. דרכי הוראה רצויים.
ג. על הרצון ללמוד.
ד. משמעת העבד.

4. הכותרת מציגה שאלה. באיזו פסקה מופיעה התשובה על שאלה זו? [5 נקודות]

א. בפיסקה הרביעית.
ב. בפיסקה הראשנית.
ג. בפיסקה לפני אחרונה.
ד. בפיסקה השלישית.

5. "הוא מתחנך להיות נטןל רצון."המלה "נטול" פירושה:   [5 נקודות]

א. בעל
ב. מחוסר
ג. מרוסן
ד. מחוזק

6.  מצא את יוצא הדופן:  [5 נקודות]

א. נטול רצון.
ב. חוסר משמעת.
ג. חישול הרצון.
ד. העדר משמעת.

7. "פרק עול מעליו" - משמע: [5 נקודות]

א. הוריד נטל מעליו.
ב. נתפכח.
ג. חוסל.
ד. נפרד לחלקיו.

8. "מוסד כתקנו" - משמע:   [5 נקודות]

א. מוסד שהכניס שיפורי והנהיג רפורמה.
ב. מוסד שבא לידי תיקון.
ג. מוסד שהושלם בו החסר.
ד. מוסד כבמצבו הרגיל.

9.  בחר מבין האפשרויות הבאות שני פירושים בערבית למילה "מרוסן"  [10 נקודות]

مصقول
ثابت
منضبط
كامل
مُقيد

10. "המשמעת שתכליתה לחשל רצון, היא ערובת החירות האמיתית."
       ניתן להמיר את המלה "לחשל":  [5 נקודות]

א. לחסן
ב. לרסן
ג. להחליש
ד. לשבור

11. "החינוך האריסטוקרטי" - זהו:  [5 נקודות]

א. החינוך לאריסטוקריה.
ב.  החינוך לערכים.
ג.  החינוך לדימוקרטיה.
ד. החינוך המוקנה לבני האצולה.

12. "שרירות-לב" - משמעות הצירוף כאן:  [5 נקודות]

א. עיקשות
ב.  אומץ לב
ג.  הפקרות
ד. שרירי-הלב

13. "ולא אומנת היודעת רק לשדל ולוותר" - ניתן להמיר "לשדל" ב-  [5 נקודות]

א. להכביד
ב.  לפתות
ג.  להתעקש
ד. להתאמץ

14. "בדברים לא ייווסר אלא בשוט" - מקביל ל-  [5 נקודות]

א. בשוט לא ייווסר אלא בדברים.
ב.  בדברים בלבד ייווסר ולא בשוט.
ג.  ייווסר רק בשוט ולא בדברים.
ד. ייווסר בדברים ובשוט בלבד.

15. הופך אותו ל"סמרטוט" -  "סמרטוט" - במרכאות, כי:  [5 נקודות]

א. הדגשה
ב.  אירוניה
ג.  סלנג
ד. ביטוי ייחודי

16. הרצון, לפי הטקסט, הוא:  [5 נקודות]

א. הכוח לעצור בעד הגירויים שלך.
ב.  הכוח בחברה הדמוקרטית.
ג.   הכוח הניתן למחנך בכיתה.
ד.  הכוח של המשמעת הפנימית והמשמעת מרצון.

17. המחבר מבחין בין שני סוגים של משמעת:  [10 נקודות]

א. משמעת החברה הדמוקרטית.
ב. משמעת שתכליתה לחשל רצון.
ג.  משמעת של עבדים.
ד.  משמעת המחנך בכיתה.

18. השורות האחרונות בטקסט הן:  [5 נקודות]

א. הגדרה
ב. הנמקה
ג.  סיכום
ד. מסקנה

הציון שלך הוא: